המביא דברים בשם

כותבת אורחת בבלוג – העיתונאית רותי קריק משוחחת עם מוישל'ה ברק מכפר גלעדי, אמן היוצר מחומרים ממוחזרים שהוציא לאחרונה את "המביא דברים בשם", ביכורי שירה בהוצאה גלילית

מלבד הבריאה עצמה, שאנו יכולים רק לשער את מרכיביה, כל שאר היצירה בעולם נעשית מערבוב של חומרים קיימים, מיחזור. מה גם שיצירת אמנות כשלעצמה היא בדרך כלל מאד ידידותית לסביבה. מוישל'ה ברק, 70 נולד וגדל בקיבוץ כפר גלעדי, לו הוא קורא בית, ובו הוא מתגורר עם משפחתו. האמנות היא לו תחביב כבר המון שנים ובשלוש השנים האחרונות, מאז יצא לפנסיה, הוא מצליח להקדיש לה הרבה יותר מזמנו. במשך שנים ארוכות יצר פסלים מרסיסי זכוכית. תחילה, משאריות של זכוכית מחוסמת שמצא בקרבת תאונות דרכים בכבישים. כיום הוא כבר כתובת ואנשים מביאים לו זכוכית מחוסמת מרחבי האזור בוא הוא חי, הגליל העליון. הוא מרבה ליצור ינשופים, שמסמלים את הדעת אליה הוא צמא בעולם הזה. ״היצירה נותנת לי סיפוק ועניין בחיים. אין כמעט חומר שלא התעסקתי בו ואני תמיד מחפש רעיונות חדשים. זה גורם לי להפעיל את הקופסא״.

לאחר שיצא לגמלאות, נרשם מוישל'ה ברק לסדנת כתיבת שירה שנפתחה בספריית מעיין-ברוך, וצלל למעמקי עולמן של המילים.

מה הביא אותך לסדנה לכתיבת שירה?

״אני מרבה לשמוע ולקנות דעת בתחומים רבים. סדנת השירה נתנה לי המון, היא מילאה את ארגז הכלים שלי. למדתי איך לגשת לשירה פואטית. בכל מפגש קיבלנו תרגילים שמאד קידמו אותנו. בכתיבת שירה לפעמים יש דברים מאד אישיים ואמוציונאליים. בשביל אנשים מסוימים זה ממש סוג של תראפיה – הוצאה החוצה וביטוי של דברים שמקשים. למדתי המון בקבוצה.״

בעקבות הסדנה, התחיל לנבוע גם מעיין היצירה הפואטי. עוד ועוד שירים נכתבו, ״תוך כדי הסדנה, אך בעיקר לבד בבית, בכל פעם שבא רעיון, מיד רשמתי על חתיכת נייר ואחר כך השלמתי את זה.״ ליומולדת 70, החליט יחד עם זוגתו, חנק'ה, להעניק לעצמו מתנה מיוחדת ולהוציא את שיריו בספר. ״מהיום שאנו נולדים, אנו קולטים מה שאנשים אומרים באמצעות מה שנאמר וכך גם מבטאים את שלנו. הספר מביא את האמירה שלי לגבי החיים ובכל מיני נושאים כמו פוליטיקה או הדרת נשים.״

אֲנִי כּוֹתֵב מַשְמָע אֲנִי קָיָם

אֲנִי כּוֹתֵב מַשְמָע אֲנִי

אֲנִי כּוֹתֵב מַשְמָע

אֲנִי כּוֹתֵב

אֲנִי

בֵּין תְּהוֹמוֹת

בֵּין גְּבוּלוֹת

בֵּין לְבֵין

שֶלֹּא אֶפֹּל

אָבִין

אָבִין שֶלֹּא אָבִין

שְתִיקָה צְעָקָה

לַנֶּפֶש לָרֶגֶש

אֲמִירָה חֲרִיזָה

בֵּין הַשּוּרוֹת

לַחֶסֶר לַשָּלֵם

אֶחֱרֹז

מַשְמָע

בִּכְתִיבָתִי

קָיָם

אֲנִי

מה ההרגשה שמתלווה להוצאת ספר השירים הראשון?

״בגדול, המון סיפוק והתרוממות רוח. ישנו גם חשש שאולי זה לא יתקבל. בהתחלה, מאד התלבטתי אם לחשוף את השירים לציבור, אך לאחר שהתייעצתי עם 2-3 אנשים, שאני מעריך את דעתם וקיבלתי חיזוקים, החלטתי ללכת על זה. לומר את שלי.״

את חיים ואורנה הוא פגש לפני שנה באירוע השקת ספרים שערכה "הוצאה גלילית". ״שמחתי לגלות פה הוצאת ספרים בביתנו הצפוני. כשהחלטתי להוציא את הספר, היה ברור לי שאפנה אליהם. אני חושב שזה חשוב להוציא בהוצאה גלילית, ולחזק את ביתנו. בעבודה יחד היה מאד נוח לעבוד עם חיים ואורנה ומאד נהניתי מהקשר עימם ומהפתיחות. נהניתי גם משיחות פילוסופיות מעמיקות עם חיים. הרגשתי שהם הולכים לקראתי ומנסים לזרום איתי. לא כופים דבר אלא עובדים יחד בהדדיות מלאה".

חיים בלוצר: "אנחנו מתמחים בעבודה עם יוצרים ומחברים שמוציאים ספר בפעם הראשונה, ואנו צועדים לאורך מסלול ההוצאה עם היוצר יד ביד, עד ליעד הנכסף. ספר שירים ראשון הוא בדרך-כלל חלון למקום תם ובתולי של היוצר ונוצקים אליו לרוב חומרים אישיים-ביוגרפיים, ניסיונות, חיפושי הדרך ומניפסטים של המשורר.

"סודה של שירה הוא בבחירות, כל בחירה, כל מילה, מחייבת אלפי מונים. היא אישית, חד-פעמית ואינה ניתנת למקח, להעברה או למשא ומתן. בעולמו של המשורר יש לכל החלטה משקל עצום. מוישל'ה מכיר בכוחן המיסטי, המאגי, של המילים. בשירתו כל רכיב נמדד במשורה, לכל דבר יש ערך ומשמעות ברורה וגם משמעות נסתרת. הוא משחק במילים כמו בחלקי פאזל ומרכיב מהן השבעות ומנטרות פרטיות.

ההיכרות עם מוישל'ה הובילה אותי למפגש גם עם צד אמנותי חזק שיש בו. היצירות הממוחזרות, דמויות וכלים מעשה ידיו שהוא בורא מרסיסי זכוכית מנותצת, סיפקו לנו מטאפורה חזותית שהובילה בעיצוב הכריכה של הספר, וגם בהוספת תצלומי יצירות לצד השירים, שהעניקה נדבך שלם של עושר יצירתי".

שנה לאחר שפגש את אנשי הוצאה גלילית, ראה אור ספר השירים "המביא דברים בשם" שהושק בערב מרגש שנערך במסגרת ארועי שבוע הספר שעורכת ההוצאה. רגע לפני סיום, מוישל'ה מבקש להודות לאשתו, חנק'ה שעמדה מאחוריו, תמכה ועודדה. "לשמחתי, גם היא צמאת דעת ואנחנו יכולים ליהנות מהרבה דברים משותפים. גם לאחותי, ניצה רונן מקיבוץ דן, אני חב המון. גם היא שותפה ללימודים השונים שאני משתתף בהם ואני לומד ממנה עד היום. תודה לבמבי על הקריאה המקצועית וההארות בא' ובע'. כמובן, שרוצה להודות גם לשלומי חסקי ולחברי הקבוצה בכתיבה היוצרת. החוויה של קריאת השירים יחד ושיח עליהם, הוסיפה והגדילה את היריעה.״

#אורחיםכותביםבבלוג #הספרהראשוןשלי #שירה